"היי ראיתי פיל. 1 באפריל" (שיחה בין 2 ילדות במושב האחורי באוטו) " כדאי שתבוא, אני חושבת שיש כאן משהו שיעניין אותך", מיס V הייתה על הקו. יום שישי, 11.30 בלילה. "אני יושבת פה עם מוֹזי ועם מישהי, חברה שלו, … להמשיך לקרוא
מפח נפש. זו בדיוק ההגדרה שהילה ואני מרגישים ביחס לבית הפתוח ולא ממש משנה אם מישהו מתעקש לקרוא לזה דרך האמן. אולי מפח נפש זו הגדרה חריפה מידי. אכזבה. ללא ספק , אכזבה. יש קלישאה מעולם הכדורגל, ואולי היא בכלל לא … להמשיך לקרוא
זה היה יום של פרידות היום. מחר, אנחנו פותחים את הבית שלנו (למעשה את הסטודיו שלנו) לשלושה ימים מרוכזים, שבהם אנשים יכולים להגיע ולהתרשם מהדברים החדשים שעבדנו עליהם בחודשים האחרונים. למעשה זו השנה הרביעית שאנחנו משתתפים במין הפנינג מקומי, שנקרא … להמשיך לקרוא
הנה סיפור קטן, לקראת האביב שאו-טו-טו מגיע. הזמן: אביב שנה שעברה. באותה תקופה הייתי עסוק בניסיון לקבל מענקים מקרנות לסרט שנקרא "בצד החיים". סרט דוקומנטרי שאולי בהמשך אני ארחיב עליו את הדיבור. הצפרדע יושבת לה הפקידה ומסבירה לי בטלפון שהיא … להמשיך לקרוא
ביומיים האחרוים נאלצתי לצפות בבלוג מרחוק. היה קשה. פשוט הייתי חייב להתעסק עם מטלות אחרות וכואבות כמו להגיש דו"חות מע"מ, שכידוע לכל עצמאי חייבים להיות מוגשים עד ה-15 לחודש.דד ליין. המון שנים אני חי עם הביטוי הזה. למעשה אני לא … להמשיך לקרוא
אז היינו באומלטה. במקום מסוים קצת קשה לי לקרוא לה אומלטה כי בכל זאת מדובר בבחורה מקצוענית שצלחה איתנו היום את התוכנית ה-999 בדרכה לתוכנית הסיום ואחרי זה לך תדע. מצד שני, הימצאות על הסט של אומלטה מוכיחה שלפעמים כל … להמשיך לקרוא
יש תקופות בחיים שהכל מתקשר. לאלמנט הזה שבו כל מה שאתה רוצה קורה, או כל מה שקורה הוא בסך הכל התגשמות של הרצייה שלך יש שם מסובך ושם פשוט. נתחיל מהשם הפשוט: "זמן הודו" או "זמן סיני". השם היותר מסובך … להמשיך לקרוא
