חלומות, סיוטים ומציאות

חלומות מתגשמים. לא תמיד. ולפעמים עדיף שלא יתגשמו בכלל. לפני שבוע וחצי,קרה לי נס.הימים הם ימים של זהב, ככה לפחות קוראים לזה ב-יס. הימים שלפני טקס האוסקר. עשרות רבות של סרטים שזכו בהכרה כזו או אחרת מהמימסד הקולנועי האמריקני. יום שני ב-22.00 יש את מלהולנד דרייב. המון זמן אני זומם על הסרט. מאז שנולד אדר, ובעצם עוד הרבה לפני זה, אולי מאז שעמנואל נולדה, לא יוצא לי לראות סרטים באון ליין. ויתרתי מזמן. אני מחכה להם שיגיעו לטלויזיה. בעצם אני בדיליי של כמה שנים טובות. מלהולנד דרייב יצא ב-2001, כך שלראות אותו ב-2007, זה ממש גוד טיימינג מבחינתי, מה גם שכולם ישנים, כך שבאופן בלתי מתקבל על הדעת יש לי שעתיים וחצי לעצמי. אני מספיק אפילו לעשן קטנה לפני והופ אני צולל.אני לא מאלו שהורסים סרטים (ע"ע ספויילרים), מה גם שבמקרה של הסרט זה ממש קשה, אבל בואו נאמר שרגע אחרי שזה נגמר, קלטתי שדיויד לינץ' ביים חלום. כל דרך אחרת, לוגית או רציונאלית תוביל למבוי סתום. משהו בסגנון של קייזר סוזה. את הרמז אפשר לקבל כבר בסצנה השנייה של הסרט, שנראית לא קשורה לכלום, ובה מישהו מספר למישהו אחר על חלום שהוא חולם.  מאחר והחלום נראה לו מאוד מציאותי, הוא לוקח את אותו חבר שלו שמופיע בחלום לבית הקפה שאמנם מופיע בחלום, אבל קיים גם במציאות. הם אוכלים שם ארוחת בוקר, תוך כדי שיחה על החלום, ואז הם יוצאים החוצה. הסיבה לכך, היא העובדה שבחלום מופיעה דמות כל כך מפחידה, שלגביה אומר מספר החלום "שהוא מקווה לא לפגוש אותה לעולם במציאות". בעצם הם הולכים לבדוק, אם היא קיימת או לא. הם מתקדמים לאורך גדר, ואני מתקדם איתם. כשמדובר בדיויד לינץ' שיודע בדיוק להתלבש לך על הפחדים הכי קמאיים, אתה לא ממש יודע למה לצפות ואני מודה שגם לי יש סוג של פחד מפני הלא נודע. המצלמה מתקדמת לכיוון הסיבוב ואז מופיע הפרצוף (שמעביר בי צמרמורת, גם עכשיו ) ונעלם. מספר החלום, קורס (ובצדק).

 זה מזכיר לי שיר שהיינו שרים אותו פעם בצופים:

"איש אחד חלם

הוא חלם שהוא מת

ובבוקר הוא קם

וראה זו אמת"

 כמה ימים קודם, יוצא לי לראות באמצע היום, שוב באיזו גניבת זמן את ערן סבאג, משוחח עם חוה אלדובי על פליני, במסגרת תכניתו המחכימה "עץ הדעת". שידור חוזר, אני מניח. אם חשבתי שאני מכיר את פליני, התברר לי בעקבות בשיחה הזו, שאלדובי היא ממש אנציקלופדיה מהלכת לגבי פליני, ואני ממש קטונתי. עוד התברר לי שעיקר עיסוקו של פליני בתת מודע – שבעקבותיו הגיעו יצירות אמנות כמו "לה דולצ'ה ויטה" ו-"שמונה וחצי" ואחרי זה גם "ג'ולייטה של הרוחות" ועוד- נבע מהלגיטמיצה שהוא קיבל לחלום. מהלגיטימציה להוציא לפועל את החלומות המטורפים שלו, מהמוח הקודח שלו אל האקרנים. אל אויר העולם , אל הצופים. הוא פושט החל טיפול אצל פסיכואנליטיקן יונגיאני בשם ברנהרד, ש"אישר" לו לחלום. פתאום לא רק שמותר היה לו לחלום, אלא שהחלומות שלו נתפסו כנורמאליים ואף קיבלו הכשר של מטפל מוסמך.

 כולנו חולמים. יש חלומות שיכולים לגרום לנו לקרוס, ויש כאלו שיכולים לגרום לנו לפרוח. יש כאלו שנתפסים כביעות מתמשך שאנחנו רק רוצים להתעורר ממנו ויש כאלו שאנחנו לא רוצים שייגמרו. מה שבטוח, שגם עבורי, החלום הוא לכתוב. אולי הבלוג הזה הוא תחילת המימוש של החלום בעולםהמציאותי (ולא משנה שהוא וירטואלי בשלב הזה). מה שעוד בטוח זה שאני מרגיש ער לגמרי.

פוסט זה פורסם בקטגוריה החיים, סרטים. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

13 תגובות על חלומות, סיוטים ומציאות

  1. omertene הגיב:

    גם לקורוסוואה יש קטע של חלומות (וסרט בשם זה). לינץ' ופון טרייר מתמתחים יותר בס-י-ו-ט-י-ם. (אבל עושים את זה יפה).😈

  2. באשי הגיב:

    פוסט יפה ומעניין.
    מה המשמעות של כותרת המשנה של הבלוג?

  3. eyalkagan הגיב:

    שלום באשי. המשפט הזה מקפל בתוכו המון רבדים. מאחר ואני בתחילת הדרך במקרה הזה, אני מעדיף, ברשותך עדיין לא "לסגור" אותו עם משמעות אחת. בהמשך, אני מניח שאני אכתוב על זה. בכל מקרה גם אם התשובה נראית סתומה(בשלב הזה)- נושא שאתה נזקקת אליו בבלוג שלך- היא תתבהר.

  4. נתי הגיב:

    הי כגן.
    כאן נתי…ברוך הבא…

    אתה בבלוגרול שלי…

  5. eyalkagan הגיב:

    תודה, הספקתי לבקר אצלך והבנתי שזה ממכר

  6. רונית הגיב:

    איזה מזל שפתחת בלוג, בחיי.
    (וברכות גם הטמפלט החדש – הרבה יותר מתאים🙂

  7. galit הגיב:

    האם בלוג זה מזמין לדו שיח או שמא רק תגובות קצרות ומפרגנות? יש לי כרגיל הרבה מה להגיד…וגם להגיב. נשיקות

  8. eyalkagan הגיב:

    היי גלית, ברוכה הבאה. אין כללים. אם יש לך המון אבל ממש המון מה להגיד, את תמיד יכולה לפתוח בלוג משלך, זה הרעיון😛. בכל מקרה, את מוזמנת להגיב ולהגיד את אשר על ליבך ומה שבמוחך. מונולוג, דיאלוג, פולילוג, זה כבר תלוי בתגובה ובעניין שנוצר.

  9. אילנה הגיב:

    אם תסתכל לפחד בעניים,תלמד להכיר אותו,תפסיק לפחד ממנו והוא ממך,אז אולי חלומות יתגשמו,רק הטובים,האמיתיים שבאים מעומק הלב והלב שלך גדול הוא , תרחיב אותו כמו שרק אתה יודע ,אייל כגן – בתוכך נמצא הלב הפועם המתרגש, החולם, המגשים באהבה גדולה.
    נהנתי מכל רגע
    אילנה

  10. eyalkagan הגיב:

    תודה אילנה. גם אני נהנתי מהניסים שחוללת בשלושת הימים האחרונים.

  11. גילי הגיב:

    אייל יקירי

    אני לא זוכר ששרנו את השיר הזה בצופים

  12. eyalkagan הגיב:

    גילי, חברי משכבר הימים. אני דווקא זוכר שכן וגם את ההמנון של הצופים בסניף מכבי (סוג של חילול קודש).

  13. אילנה הגיב:

    גילי חברי משכבר הימים,
    קיבלו אותך לצופים?

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s