הכאה קטנה על חטא

לפעמים אנחנו קופצים למסקנות בצורה נמהרת מידי. אנחנו מחליטים שהדברים יהיו ככה ולא ככה. אנחנו קובעים לנו הנחת יסוד מוטעית ועליה בונים תילי תילים של ספקולציות,  והופ, הנה אנחנו כבר משוכנעים בוודאות שהבניין שבנינו הוא מוצק שהרי הוא בנוי על יסודות איתנים. ולא היא. מדובר בסך הכל על מבנה לוגי לכאורה שכל כולו מושתת על כרעי תרנוגלת שדינו להינגף ברגע שיפגוש את המציאות עצמה.

 במה דברים אמורים? שלשום כהכנה לסדר שפכתי כאן את מררתי. כחלק מחששותי (המובנים כשלעצמם) מהסביבה הלא כל כך מוכרת, הרהבתי עוז ונכנכסתי באם-אמא של המשפחתיות הדביקה- שאכן לעיתים ואולי יש לומר רוב הזמן – מהווה את לב ליבו של חג הפסח כמו גם של חגים אחרים. ואולם, והנה מגיע ההכאה על חטא ההשתלחות, אני חייב לציין שנהנינו. כן, הנאה אמיתית. לא הנאה קטנה, רחמנא ליצלן, אלא הנאה של ממש. מהפמיליאריות שנוצרה מאיחוד של שלוש משפחות ועוד שני זוגות הורים שלכאורה לא קשורים (למעט בקשרי נישואין), מהאוכל (שכל אחד תרם מכשרונו), מהילדים שמצאו את עצמם בחברותא אמיתית (לא שמעו אותם). מהחלק הראשון של ההגדה שנקרא בקפידה, מ"המה נשתנה" שהילדים שרו בחגיגיות מקטן עד גדול שכל אחד ואחת עומדים על כסא בתורו וזוכים לנשיקה מאבא גאה. מהיעלמותו של החלק השני של ההגדה ( אם כי על אחד מי יודע שהתפייד לו, אני מצר), מהעוגות של סבתא דרורה. בקיצור היה חם, נעים וטעים, עד כדי כך שאפילו הבטחתי למארחים  ליד הדלת בדרך ליציאה "שצריך לעשות את זה עוד פעם".

הדואליות הזו, כפי שהתברר ועוד יתברר היא בהחלט קו מנחה בחיי (מזל מאזניים, מה לעשות). אז לא זנחתי את תכניות הסדר האלטרנטיבי, רק קיפלתי קצת את דגלי המלחמה שנאמר "מודה ועוזב ירוחם". היה אחלה סדר.

פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על הכאה קטנה על חטא

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s