ולרי

לפני כמה ערבים החלטנו אני והוראס שאנחנו יוצאים לשתות משהו. האופציות המקומיות לא ממש  קרצו לנו  וובעצתו של הוראס הדרמנו עד קניון M הדרך. "יש שם דאנס בר לא רע בכלל" הוא אמר. האמת היא שגם אני וגם הוא מיצינו את סצנת המועדונים לפני עשור וחצי בערך. עם קדחת השחת , המחשבה להידחף לתוך איזה בר אפלולי ואפוף עשן- רווי כוסיות ככל שיהיו- נראתה לי בבחינת מעשה התאבדות ועדיין הרצון לשמר איזושהי רוח נעורים הכריע.  בדרך, הוראס ניסה להסביר לי את הסוד. את הסרט ואת הרעיון. לא משהו שלא שמעתי עליו לפני כן. אתה צריך לרצות וזה יקרה. זו פחות או יותר המנטרה. היישום מסתבר הוא קצת יותר קשה. עובדה שבכל זאת רוב העושר העולמי מרוכז אצל אחוז אחד , כשהיתר קורעים את התחת מהבוקר עד הערב הגם שהם יודעים על אותו סוד לא כל כך סודי. תוך 25 דקות מצאנו את עצמנו, עומדים כמו שני אידיוטים ברוח החזקה שתמיד מגיעה מהים של בית ינאי יחד עם חבורת זבי חוטם ומול שתי גורילות רוסיות. לא היה קשה לשכנע את  הוראס לחתוך משם. הלכנו ל"ולרי". עוד בית קפה עם עיצוב שנות האלפיים, שזה אומר תאורה אדומה, ספות עור, בר גדול, מסך פלזמה ומסך עוד יותר גדול עם תחרויות אקסטרים והרבה רעש. חיכינו לג'ים שיגיע.  תוך כדי ניסינו לסגור את הקצוות של השיחה שהתחלנו בחניון.

רבע שעה קודם, במעלה הבטונדה שמובילה מהחניון אמר לי הוראס בקול די דרמטי שהוא חייב לספר לי משהו. "אני צריך לשתות כוס של וויסקי קודם?" שאלתי אותו.  לא ידעתי למה לצפות. "אני אנחית עליך את הפצצה ואחרי זה תגיד לי איך אתה יכול לעזור לי", המשיך הוראס. מונדייה. הנה זה מגיע, חשבתי לעצמי, הוא כנראה עוזב את הבית, וזה בדיוק לפני שאנחנו נפגשים עם ג'יל שכבר הספיק לעזוב את הבית פעמיים, אבל עכשיו הוא חזר. "הבמאי של ההצגה שאני משתתף בה, החליט לחתוך אותי מההצגה" , הטיל הוראס את הפצצה. נרגעתי. מדובר אמנם בבשורות לא ממש הכי מרנינות בעולם ועדיין ציפיתי לדברים יותר גרועים. "למה"?, שאלתי. "עזוב , הבן אדם מטורף עם קבלות, אובסיסיבי , בעל תאוות שליטה בלתי מרוסנת. הזהירו אותי עוד קודם, אבל לא חשבתי שזה יהיה עד כדי כך גרוע",  ענה לי הוראס. "אז מה אתה צריך ממני"? שאלתי אותו, תוך שאני מנסה לראות את התמונה הכוללת . "אתה מכיר אותי, רוב הזמן אני נע בדרך הבודהה, הפעם אני רוצה לעשות מעשה. אני לא רוצה שזה יעבור לו בקלות, אני לא רוצה שהוא יחשוב שהוא  יכול להזיז אנשים כמו פיונים ושזה יעבור לו בשתיקה. אני רוצה שתוציא לו מכתב של עורך דין כדי שיירעדו לו הביצים", סיכם הוראס את משנתו. אבל בדיוק בגלל זה אני לא במקצוע, חשבתי לעצמי. בגלל חוסר החשק להגרר למלחמות, בטח כשהן לא שלי.שתקתי.

 הזמנו בירה ושנאפס. ג'ים הגיע. "רק בשביל שתבין" צרח אלי הוראס, מנסה לנצח את הרמקולים עתירי הדציבלים, "אתמול אני מתקשר לשחקנית הראשית  כדי לברר מה קורה, הם די בהלם מכל הסיפור הזה ומה היא אומרת לי" הוא ממשיך בנימת שאלה. "מה " אני שואל. " לא שמעת מי מחליף אותך בהצגה" ממשיך הוראס לפרט באוזנינו את השיחה בינו לבין הכוכבת . "הבמאי בעצמו" אני אומר לו, רואה את החתיכה החסרה מתיישבת במקום. "נכון!" הוא אומר, "המניאק הזה השחיל אותי. הוא תיכנן את הכל מראש, בדיוק כשאנחנו עומדים לקבל חוזה ולהתחיל לראות כסף מהסיפור הזה, הוא הזיז אותי כדי להיכנס להצגה".  "רק שתבין", מתערב ג'ים שכבר שמע את הסיפור, " הבחור נראה כמו דודה, כמו רני רהב, אין שום סיכוי שבעולם שמישהו שפוי היה מלהק אותו לתפקיד הזה. הוא אישה". "אני רוצה שתוציא צו מניעה" מסכם הוראס ואני לא ממש מבין איך מיציאה פשוטה לדאנס בר, כדי לאורר את המוח, אני צריך עכשיו להתמודד עם במאי מגלומני שמנסה לקטוע באיבחה חדה את  הקריירה  הלא הכי מזהירה של הוראס שאו-טו-טו עשתה רושם שהיא נמצאת דווקא על סף איזושהי פריצה. מבעד לענני העשן, אני יכול לקלוט את המבט של הוראס. הוא תולה בי תקוות. אני מחפש חלון שאפשר לפתוח, אבל אין. כביש החוף נפרש למטה. ואני רוצה להיות במקום אחר.  "לא היה אכפת לי לצאת מפה עכשיו, לעלות על הכביש הזה ושהוא ייקח אותי לבלגיה" אני אומר. " למה דווקא בלגיה", שואל ג'ים, שראה כבר חצי עולם. "מה רע בבלגיה", אני אומר, " יש להם , בירה טובה, צדפות מעולות , שוקולד טוב, ז'ק ברל משם, וזה שתי דקות מאמסטרדם". "נכון " אומר ג'ים. יש גם פדופילים" אני אומר, נאמן לגירסה שקובעת שאין טוב בלי קצת רע. 

 "איך זה שאף אחד מאיתנו לא הגיע לכאן עם ג'יפ", אני שואל את הוראס וג'ים, שעברו כמוני את גיל 40 לפני שנתיים. איכשהו אנחנו לא ממש מתאימים לנוף של ולרי. חוץ משולחן אחד של אנשים שנראים בגיל שלנו, שתקועים שמה עם הנשים שלהם, מחולקים לשתי רביעיות, רוב הקהל נראה צעיר. מאוד צעיר. "זה בגלל שאנחנו מכורים" אומר ג'יל. " מי שמכור למשהו לא יגיע לג'יפ", ממשיך ג'ים לפרוש את המשנה שלו. הוא עכשיו ב-12 צעדים או משהו כזה, אחרי שהתברר לו הוא מכור לסקס ושזה דופק לו את החיים. "אלא אם כן הוא מכור לכסף" אני אומר. אנחנו מחשבים מהר ורואים שבין שלושתינו אנחנו מכורים לאוכל, לסקס, לסיגריות, לידע, אבל אף אחד לא מכור לכסף. "לפני כמה שבועות נסעתי עם מישהי, והיא סיפרה לי שהיא רצתה לשרוט את המרצדס של מישהו. עיצבן אותה שיש לו מרצדס ולה אין", אני ממשיך, "הבחור הוא סלף מייד מאן, שלא עשה רע לאף אחד, אבל מה, הוא מצליח. שאלתי אותה, אם היא תשנא אותי גם כן כשאני אופיע יום אחד עם גי'פ". "אני אוריד בפניך את הכובע" אמר ג'ים, וסימן בידיו מחווה תיאטרלית. "אל תהיה בטוח" אמרתי לו, והמשכתי , "אם מחר אני אבוא ואספר לך שארקדי גאידמק, הוא סוחר נשק, שכל הכסף שלו הוא כסף שחור שהוא איכשהו הלבין אותו ושהמקור שלו זה יהלומי דם מאנגולה, מה תגיד לי . תגיד לי: ברור. הגאידמק הזה הוא שודד דרכים ומניאק שלא רואה אף אחד ממטר וקונה את כולם בכסף. מצד שני אם מחר אני אבוא ואספר לך שגאידמק הוא צדיק , שדואג למשפחות נזקקות שכל מעשיו נובעים מפילנתרופיה טהורה ושהוא נשמה טובה, מה תגיד לי. תגיד לי שהתחלקתי על השכל ושאני דפוק, לא ככה?".  "ככה, בדיוק ככה" אמר הוראס. "גם אני הייתי אומר אותו דבר" המשכתי, "אני לא צדיק. בני אדם נוטים אוטומטית לא לפרגן ולקנא בהצלחה של מישהו  אחר. זה טבעי". ג'ים נזכר בבדיחה על היהודי שהגיע אליו מלאך ואמר לו שהוא יכול לקבל כל דבר שהוא רוצה אבל בתנאי אחד, שהשכן שלו יקבל כפליים ממנו. "אז תוציא לי עין אחת" אמר היהודי לאותו מלאך. צחקנו. גמרנו את הזיתים. הוראס נראה עייף. "זה ברור שאיך שנצא מכאן, יגיעו בדיוק ארבע כוסיות ויתיישבו על  הבר" אמר ג'ים. הוראס והוא גדלו לא רחוק משם. " היינו מגיעים עם הטרקטורים ויושבים בבית הפנקייק שעות" השתפך הוראס, "מחכים למשהו שיקרה". "בסוף זה תמיד נגמר במכות", נזכר ג'ים שהפה הגדול שלו  סיבך אותו לא פעם בצרות, "הערסים מאולגה לא תמיד מצאו את עצמם בסצינה הכפרית". יש את הנקודה הזו שמתחילים להיזכר בעבר, שאתה מבין שהערב הסתיים. בדרך כלל קצת לפני זה מתחילים לדבר על ספורט. מאחר וג'ים הוא לא חולה ספורט, כמוני וכמו הוראס, ישר דילגנו לעבר ומשם למכוניות.

נסענו על כביש החוף. הוראס המשיך לדסקס את ענייני הבמאי וההצגה. "שמע" אמרתי לו," אתה בטוח שאתה רוצה להיכנס לזה?". "אני יודע שיש לו פה, ושמי שנכנס לו לפה, יוצא לא טוב" הוא ענה לי, " אני יודע שהוא יגיד שאני שחקן חרא, אבל לא איכפת לי. מהרגע שהוא קלט שזה הולך להצליח מבחינה כלכלית הוא תכנן את זה ככה שהוא יתפוס לי את המקום. תבין,בגלל שהוא גיי, הוא צינזר את כל הקטעים שבהם יש איזשהו מתח מיני ביני לבין השחקנית הראשית. אחרי זה באים ואומרים לי הדמות שלך פלקטית ולא עמוקה, איך אני יכול להיות עמוק כשכל התפקיד הוא רק משימתי. המקומות שבהם אני יכול להראות דברים אחרים, אלו הם בדיוק המקומות שאותם הוא חתך". השתכנעתי. אני מכיר את הוראס  הרבה שנים. בניגוד להרבה אנשים,הוא בן אדם טוב. גם קצת תמים. היה משהו בדרך שהוא אמר את הדברים ששיכנע אותי."אין בעיה", אמרתי לו בכניסה לבית " אני אוציא לו מכתב". שירעדו לו קצת הביצים.

פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על ולרי

  1. Vardit הגיב:

    darling i would give anything to sit with you on a bar in a smoky town

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s