הרהורים על מהפיכה

"זה עמוק, כלומר השבר בחברה הישראלית" (תל אביב 2011, הפגנת המחאה הגדולה)

זה עמוק, כלומר השבר בחברה הישראלית.

אני לא יודע אם כיכר הבימה (ואוי למפלצת שבנו שם בכספי משלם המיסים הישראלי), תהפוך לכיכר תחריר. אבל אין ספק שאחרי מחאת הקוטג' הגיע העת ל"דבר האמיתי", למלחמה על הבית. תרתי משמע.

אם הילדים האלו בני ה-25 לא רואים עתיד אז יש תקווה. חם ביולי אוגוסט, וכיף לצאת מהבית ולהסתובב בשדרת "לו הייתי רוטשילד" בתל אביב. התחושה היא שזה המקום הכי חם בתל אביב, הכי טרנדי, הכי בון טוני מה גם שאפשר לתגבר את המחאה בבירה חצי ליטר ב-10 ש"ח, ובפיצה מעולה מטוני ווספה. ועדיין, יש שם אנשם רציניים. צעירים אמנם באופן יחסי אבל כאלו שיכולים איכשהו להזיז דברים.

הבעיה היא כמו תמיד האגואים והכיוונים. כשהאגואים מתחילים להשתולל אז קשה יותר למשוך את העגלה ואז גם הכיוון הולך לאיבוד. הבעיה היותר גדולה זה הממסד, השיטה. והבעיה הכי גדולה זה מי עומד בראשה. ביבי נתניהו הוא בובה. ברק הוא עוד בובה. שניהם רוקדים לצלילם של בעלי ההון. לצלילי מחול המזומנים של שלדון אדלסון ורון לאודר והאחים עופר. הם נעדרי כל חוט שדרה.איתם לא יזוז כלום. צמד ולא חמד שזקנתם מביישת את אביב נעוריהם.

האם הילדים בני ה-25 האלו , יצליחו להתגבר על כל הבעיות האלו?

האם ויקי כנפו לא הפכה להיות פרסומת מהלכת למגה, האם הסטודנטים שובתי הרעב לא אכלו פיצות אצל הגב' ביביהו ששברה אותם ואת השביתה? האם טל זילברשטיין מ"דור שלם דורש שלום" לא הפך לספינולוג הראשי של מדינת ישראל (כפי שהוא עצמו העיד בסרטו של אורי רוזנווקס ידידי) תוך שהוא נוסע בלנדקורזר מהודר או ג'יפ אחר?

בפרספקטיבה של עשור, עשור וחצי, שני עשורים וגם שלושה ,כל ניסיון שהתחיל, נקבר בסופו של דבר.ואני בכלל לא נכנס למקומות כמו הקשת המזרחית הדמוקרטית (ניצחו בבג"צ אבל הפסידו במערכה),הפנתרים השחורים (שלא ניצחו בשום דבר לצערם) ואפילו ש"ס שנשאו את דגל המהפיכה הספרדית התורנית וקהל המצביעים שלהם נמצא היום (כעשרים ושבע שנים אחרי הפריצה הגדולה) באותו מקום ואולי אפילו במקום יותר גרוע.

אבל יש גם הצלחות: ארבע אמהות הוציאו את צה"ל מלבנון (גדול הישגיו של ברק) ובסופו של דבר יש גם מריפואנה בישראל(הגם שבועז וכטל ושלומי סנדק לא הצליחו להיכנס לכנסת עם עלה ירוק), ועדייו רבים רבים החוליים.

אני יכול לעבור מערכת מערכת ולהצביע על רקבונה. מערכת הפנים (משטרה, רווחה), מערכת הבריאות, מערכת החינוך, איכות סביבה (מספיק להסתכל על ים המלח הגוסס), תשתיות ,והגולם הגדול מכולם שקם על יוצריו:מערכת הביטחון שנשענת במדינת ישראל על פרנויה בסיסית שהיא היא הבסיס לגדול חטאי ישראל בעת החדשה: הכיבוש.

האם הילדים האלו יוכלו לשאת על גבם את כל המשימות ההרקוליאניות שמדינת ישראל מעמידה לפתחם. אני לא יודע וזה גם לא חשוב. עובדה שהם יצאו לרחובות כי באמת נמאס להם. הילדים האלו יוכלו לנצח במאבק הזה רק אם אנחנו – בני הדור שקדם להם שקצת מרגישים מובסים ושחוקים- ניתן להם את הגב. הגב השחוח מעט מכמות המכות שניחתות עליו בצורה של מיסים, שכר דירה (משכנתא, לאלו שרכשו בית והוא בעצם שייך לבנק), ביטוח לאומי, ארנונה, חינוך לילדים, העדר פנסיה , העדר זכויות כמו הבראה חופשה אבטלה (אני מדבר על העצמאים) והעדר מרחב נשימה.

פעם קראתי טוקבק שאמר את הדברים הבאים: " ההורים שלנו הביאו אותנו לעולם מתוך תקווה שהם מביאים אותנו למקום טוב יותר. אנחנו מביאים את הילדים שלנו לעולם, מתוך ידיעה שאנחנו מביאים אותם למקום גרוע יותר". זה מאוד עצוב ומפחיד ואולי במקום הזה צריך לפנות לר' נחמן שסבור "שאין יאוש בעולם".

אני מצידי מוכן להתגייס ולהיות חייל של המהפיכה. חייל ותיק של המהפיכה, כי הגיעה העת, כי אם לא עכשיו אז יהיה רק יותר גרוע. אמנם חם שם בחוץ, אבל אין ברירה. לא לנו, לא לדתיים, לא לערבים. כולנו באותה סירה, היא לא שטה לשום מקום.רק שוקעת . לאט לאט.בתוך הבוץ . עדיין ואם יהיר לפיד כבר קורץ לכיוון הפרולטריון אז יש תקווה.

שבת שלום.

פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

15 תגובות על הרהורים על מהפיכה

  1. גולן הגיב:

    היום מצאתי עצמי עושה משהו שלא עשיתי ב 40 שנות חיי. התחננתי להוריי שלא יצביעו לביבי עוד פעם, אמרתי להם בגילוי לב ובתחינה שאם אני חשוב להם וגם נכדיהם גם אז אני מבקש שלא יצביעו לביבי. וזה אחרי שראיתי את התלוש של אמא שלי שקורעת את התחת 9 שעות ביום מלוה ילדים עם צרכים מיוחדים , משרה מלאה ומרוויחה 3500 ש"ח ואחרי ששמעתי על קצבת הזקנה של אבי.
    הוריי מצביעי ליכוד מסורתיים, עיירת פיתוח, אבא שלי פעם אמר שביבי לא אשם אלא אשתו היא זו שגמרה אותו, ואני רוצה להגיד שביבי ושכמותו גמרו אותם ושכמותם עם הניאו ליברליזם, ההזנחה של האדם, רוחו, משאביו, צרכיו הבסיסיים ביותר, בסיס הפירמידה של הצרכים.
    הליכוד ושכמותו ( קדימה, מפד"ל יו ניים איט ) מחזיקים בגישה כלכלית – חברתית זהה, ולמי שאין גישה מחזיק באופורטוניזם לשמו, אתה מחפש משהו שבא מבפנים, איזה גרעין של עצמיות, את איזור החוויה השלמה שמבינה, שמכירה את ההוויה הקשה של מעמד הביניים והשכבות החלשות כאן, את מסלול השיוט, את מה מוביל למה ובאיזה הקשר, ואין, רבאק אין…

  2. גולן הגיב:

    בלהט הרוחות והיצרים הגואים, לא החמאתי לך אייל על הפוסט המעורר. תודה !!!

  3. eyal.kagan הגיב:

    לא היית צריך להחמיא לי. די היה בתגובה האותנטית שלך כדי לרגש אותי עד מאד. אני מאמין שההורים שלך כבר לא יצביעו לביבי. לא הם ולא השכנים שלהם . ההכרה תחדור אליהם שאין ברירה אלא לחזור לשפיות. לערכים של פעם של סולידאריות וצדק חברתי.למעננו, למען ילדינו ולמענם.

  4. איריס הגיב:

    אייל יקר
    קראתי, הזדהיתי ואהבתי, כמו תמיד
    אתה יודע לדייק במילים, להפליא ולתאר.

    הולכת לקרוא את חלק 2

  5. איריס הגיב:

    נ.ב. העליתי קטע קטן ולינק לבלוג לסטטוס שלי
    קיבלתי המון לייקים ותגובות אוהדות

  6. eyal.kagan הגיב:

    יופי. העיקר להפיץ את הבשורה.

  7. sara הגיב:

    מסכימה לכל מילה,מזדהה עם התחושות ומודיעה בזאת שאנחנו הצטרפנו מההתחלה ,בתור הורים…
    קדימה כולנו ביחד…

  8. Sivan Eliash Beibe הגיב:

    אייל ערב טוב
    קראתי את דבריך , מפיצה בשמחה את הבשורה. יחי הקול השפוי במדינת ישראל!!!

  9. ורדה גיל הגיב:

    אני יודעת שעכשיו מה שחם זה ההפגנות. ואגיע גם למאהל. ובהחלט צריך לעשות שינוי. ורציני. אבל הלוואי והייתי יודעת איך ובעיקר על מי מהמנהיגים שלנו אפשר לסמוך שיעשה זאת. בשנות חיי כבר הצבעתי לכל מיני מפלגות שהבטיחו להיטיב עם העם: ד"ש, שינוי, מרץ, קדימה ועכשיו תומכת בשלי יחימוביץ – אבל הדברים רק הולכים מדחי אל דחי. לא מיואשת אבל די סקפטית.
    ובינתיים ממשיכה לקדם את מה שקורה בפרדס חנה כרכור שאני מאמינה באנשים שבה.

  10. eyal.kagan הגיב:

    שרה, סיון וורדה, אני לא יודע אם שמתן לב, אבל נשים מובילות את המהפיכה הזו (בהפגנה הכיכר המוזיאון, נאמו בעיקר נשים) והתגובות כאן הן גם בעיקר של נשים כך שבמובן הזה יש לנו עוד מהפיכה קטנה.

    לא צריך לחשוב על ה"מנהיגים" כעל מי שאפשר לסמוך עליהם כי הם הוכיחו שהם כישלון. זה המהפך הפרדיגמתי שצריך להגיע בתוך המחשבה. צריך לסמוך על האנשים (popolo). ולא רק בפרדס חנה כרכור (שבה אנשים נהדרים ורבים מהם מחוסרי בית), אלא בכל הארץ. מכאן יבוא השינוי .

  11. רונית הגיב:

    אתה פשוט משהו ומחאה יושבת עליך טוב.

  12. eyal.kagan הגיב:

    אני משהו פשוט. וכן, מחאה מתלבשת לי טוב.גם חליפות של ארמני. תלוי באיזה עשור את תופסת אותי. 

  13. עומר ט הגיב:

    בסוף לא תהיה ברירה, זה יהיה חייב להפוך למשהו פוליטי. תנועה, בחירות וכו'. בכ"ז דמוקרטיה. אני מצביע אייל! (אתה בפנים?)

  14. eyal.kagan הגיב:

    אני מצביע איסלנד! בטח ביולי אוגוסט.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s