אתמול בתל אביב.התחושה בצעדה דומה לתחושות שבטח הרגישו הסטודנטים בפריז ב-68.יש זעם, יש סולידאריות, ויש אהבה. "העם דורש צדק חברתי".זו הייתה הקריאה הפופולארית. בגרון ניחר. ביבי הוא המן הרשע. מסביב עוד ועוד מגדלים ולמטה ברחבת המוזיאון, אנשים מיוזעים שמבקשים לפרוק את האנרגיה שלהם ולא מוצאים איפה.50 אלף, 60 אלף, אלו המספרים. כך אומר לי שוטר בפינת רחוב. הם מרשימים ועדיין התחושה היא שאין בעל בית לדבר הזה , אין קברניט שינווט את הספינה. בינתיים יש את דפני, ילדה-אישה בת 25 שחבושה במגבעת,בקול שהצטרד, בהרבה רצון טוב ובעיקר בהפתעה מהבעירה שהדליק הניצוץ. תל אביב עולה באש? עדיין לא. בינתיים רק חם. ולח.
פורסם לראשונה בפייסבוק, ב-24 ליולי 2011
הראש של כגן 