ארכיון רשומות מאת: eyal.kagan‏

" פעם הוא לקח שינל, מחייל שנהרג כי היה לו קר". גבריאל כגן, 1948. הכל התחיל מזה שאבא שלי לא היה דברן גדול. זה לא כל כך מדויק בעצם. הוא כן דיבר אבל עם מעט אנשים, עם אלו שעניינו אותו. … להמשיך לקרוא ←

1. הדבר הראשון שאתה מרגיש כשאתה יוצא מהמטוס של אל על לשרוול שמחבר בין המטוס הישראלי לטרמינל הוורשאי זה קור.הדבר הראשון שאתה רואה כשאתה יוצא מהשרוול ודורך על אדמת פולין זה אפור. הדבר הראשון שאתה שומע כשאתה מתקדם פנימה כדי … להמשיך לקרוא ←

בעמק יפה בין כביש ושדות ועם נוף לים, נח לו בשקט – כמו כל הכפר הקטן- בית בן שתי קומות. סוג של הוטל צ'לסי לעניים. כלומר, יש בו איזה עשר דירות שכל אחת פונה לכיוון אחר, אבל אם אתה נכנס … להמשיך לקרוא ←

נער הייתי וגם זקנתי. גדלתי בבית של אצלניק'ס. ככה כינו בנתניה את מי שהיו לפני קום המדינה, תומכים של הארגון הצבאי הלאומי.הדוד שלי, עליו השלום, היה מדביק כרוזים של הלח"י. אמא שלי, הצביעה כל השנים מח"ל. אבא שלי שבכלל, לא … להמשיך לקרוא ←

1.קצת לפני שש בבוקר , אני יושב על צוק שמשקיף על המפרץ שנקודת העיגון שלו היא אַגיוֹס ניקולאוס. עיר ואם ביוון או כמו שאֶברוֹס מגדיר אותה : The bigest smallest city in crete"". רוצה לומר, שהיא עיר אבל עדיין משמרת … להמשיך לקרוא ←

ואז היא תיגמר המלחמה. ביום אחד. כמו שהיא התחילה. כמו שבדרך כלל מלחמות נגמרות. ביום אחד. בקול תרועה דקה לא בהלמות תופים ולא בהלמות לב. לא עם רעם של תותחים, לא בצהלות שמחה. בשקט. הטנקים יסובו לאחור, ההרים לא ירקדו … להמשיך לקרוא ←

אני אוהב את המדינה שלי. אני מחובר אליה בכל נימי נפשי. אני אוהב את האנשים שחיים בה, אני אוהב את ריחותיה, את הנופים שלה, את הפירות שהיא מצמיחה, את התאנה, את הגפן, את הרימון.את הזית. כשחם בקיץ, אני מגיר זיעה … להמשיך לקרוא ←

עוד מספר תובנות על המצב: 1. ההיסטוריה בנויה מגילות מגילות ואולי מחילות מחילות או מנהרות מנהרות. בכל מקרה היא חוזרת על עצמה. ב-29/4/56 מספיד הרמטכ"ל משה דיין את רועי רוטברג ז"ל שנרצח בנחל עוז בהיותו בן 21 ע"י מחבלים, אז … להמשיך לקרוא ←

כמה תובנות על המצב: 1. כולם מדברים על "המצב". בדיבור שקט, בקול נמוך, בלי התלהמות, לפחות היכן שאני נמצא ומבקר. לכולם ברור שהמצב הזה הוא מצב זמני, ומצד שני המצב הזה חוזר כל כמה שנים. יש ניצוץ ואז נדלקת התבערה. … להמשיך לקרוא ←

רוחות רעות עוברות על הארץ. חום יולי אוגוסט הגיע והכל מתקרב לנקודת רתיחה. כדור האש הולך ומתהווה, הולך ומתעצם וסופו שיכלה, ואין מבדיל בין דם לדם. לפתחו של הר געש יורה לבה אנו שוכנים, לא מהיום אלא מקדמת דנא. קין … להמשיך לקרוא ←